א'-ו' | 12:00 ~ 07:30 | רחוב זנגוויל

נתניה

לפני שהגעתי לכאן בפעם הראשונה לא ידעתי למה לצפות. שם הרחוב כבר הצית את הדמיון - רחוב זנגוויל... אך למען האמת, לא כל-כך ידעתי למה לצפות גם בביקוריי הבאים. השוק מסודר ב-ח' גדולה שבליבה בניין גדול ונטוש למראה. לאט-לאט מתגלה כי מאחורי כל דלת ובתוך כל גומחה נחבא לו רוכל נוסף. גרם מדרגות תמים למראה מוליך אותך אל קומת המרתף, בתוכה פועלים שתי חנויות תקליטים, דוכן תרופות ומספרה. גם בנתניה מסתבר, כמו ב"נסיך הקטן", הדברים החשובים באמת סמויים מן העין.

אך מעניין גם מעל פני הקרקע. רב המוכרים כאן הם קווקזים, ובנוסף למבטא השונה גם סחורתם היא אחרת - מעילי פרווה עבים, פמוטי כסף וזהב, פסלי שיש ואבנים טובות. למרות שהשוק פעיל לאורך כל השבוע, בימי שישי הוא ערני ונעים במיוחד. מעילי הפרווה מעלים נשכחות בלב הקונים הרבים, שעושים את דרכם חזרה הביתה מחויכים 

ומזיעים.